פסק-דין בתיק ת"א 48014-12-10

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יורה לנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את יתרת החוב בגין ביצוע עבודות אלומיניום וזכוכית.

בכתב התביעה טענה התובעת כי הצדדים התקשרו ביניהם במהלך חודש נובמבר 2009 בהסכם במסגרתו הזמינה הנתבעת מהתובעת ביצוע והרכבת מעקות אלומיניום למרפסות שמש כמו גם הרכבת מסתורי כביסה בעלות כוללת של כ-88,186 ש"ח.

הנתבע 2 התחייב באופן אישי כלפי מנהל התובעת כי התמורה תשולם ולמעשה נטל על עצמו התחייבות אישית בעניין זה.

הגם שהתובעת סיפקה את העבודה, לא שולם שכרה, עד כי התובעת נדרשה להגשתה של תביעה זו. לשיטת התובעת יש לראות בדרך התנהלותו של הנתבע 2 ככזו המקימה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות וזאת בהתאם להוראות חוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: " חוק החברות").

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובעת לא השלימה את העבודה, איחרה בביצועה, ולמעשה, אין מקום לדרישת התשלום בגובה הסכום הנתבע.

בנוסף, טענו הנתבעים כי אין מקום לחיובו האישי של הנתבע 2 אשר לא התחייב באופן אישי ואשר ביחס אליו לא מתקיימים התנאים הנקובים בהוראות החוק והפסיקה, בכל הנוגע להרמת מסך ההתאגדות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות נתתי דעתי לעדויות הצדדים ושמעתי את הסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ביחס לשני הנתבעים גם יחד. טעמיי להלן.

חבות הנתבעת 1.

מכלל הראיות אשר הוגשו לעיוני עולה כי התובעת ביצעה את העבודה בפועל.

דומה כי גם טענות הנתבעים בעניין זה בכתב ההגנה ובתצהיר העדות הראשית היו כלליות מאוד, סתמיות, ולא נתמכו בדבר.

הנתונים היחידים אשר הוצגו לעיוני נגעו לפגיעה, כזו או אחרת, בזכוכיות בקומה א' כאשר אין חולק כי מדובר בשיעור מזערי של העבודה.

בנוסף, לעיוני הוגש הדו"ח הסופי אותו שלחה הנתבעת 1 למזמין העבודה בחודש יולי 2010, ממנו אני למדה כי הייתה זו הנתבעת עצמה אשר דרשה לקבל מהיזם את התמורה בגין עבודות התובעת ויש לראות בכך כדי הודאתה על השלמת ביצוע העבודה.

למעלה מן הנדרש אציין כי לא הוצגו בפניי פניות בכתב או ראיות כלשהן בין אם מטעם הנתבעת ובין אם מטעם הפיקוח או המזמין על כך שהעבודה לא הושלמה.

במסגרת חקירתו הנגדית של עד ההגנה, הנתבע 2 הוא נשאל מפורשות האם קיימת מחלוקת באשר לקיומו של חוב לתובעת והשיב במפורש : "אין מחלוקת" . (ראה בעניין זה עמוד 14 שורות 22-27 לפרוטוקול).

בסיכומיהם דומה כי הנתבעים עצמם זנחו את טענות ההגנה ככל שהן מתייחסות לחבות של הנתבעת 1 כלפי התובעת. גם בכך יש כדי ללמד על ההצדקה בחיובה של הנתבעת 1 במלוא סכום התביעה כלפי התובעת.

חבות הנתבע 2.

עיקר טיעוני הצדדים יוחד לשאלת חיובו של הנתבע 2.

שאלה זו נבחנת על-ידי בשלושה "מסלולים" נפרדים, שכן, יכול וחבותו של הנתבע 2 תקום מכוח התחייבות אישית, הרמת מסך או חובת זהירות.

התחייבות אישית.